• קטגוריות

טוב. האח הגדול הסתיים. אפשר לחזור לשיגרה.

יהיו וודאי נודניקים שיגידו – מה. יש עוד חודש וחצי. וזה.

כי כזהו האינטרנט. על כל אי דיוק מינורי, יקפצו עליך לכלותך.
לא יתעצלו ויביאו לך ציטוטים "שמוכיחים", מגובים ב"אסמכתאות" ועל הכל מרחפת הטענה הניצחת ש"מחקרים אחרונים מראים". כן כן. אבל הקדוש ברוך הוא מצילך מידם.
וגם מי סופר אותם בכלל.

העונה התחילה יפה, מתמודדים רפי שכל וחלושי עצבים שקל לשנוא, משימות מושקעות שמטריפות עליהם את דעתם, תקציב זעום שגורם להם לרעוב בתנאי מעבדה וספירת סיגריות (אמריקאיות) כמיטב המסורת של כלא רמלה.
 זה המשיך למריבות וחיכוכים, כצפוי, אבל הייתה ציפיה לבלתי צפוי.
אי אפשר להגיד שלא הייתה.
הייתי ציפיה שהפעם ידלגו על המובן מאליו.

וזה לא קרה.

הנה כי כן, בכל דור ודור ובכל עונה של האח הגדול,
מנסים לרתק אותנו בקרב עתיק היומין בין "טוב" ל"רע". <פיהוק>.
למה שזה יעניין אותנו?  מה זה משנה בכלל?
תפיסת ה"רוע" כמשהו שצריך להלחם בו, למגר אותו
ולזכור את אשר עשה לנו עמלק – היא תפיסה שמנציחה אותו.

 הזעזוע העמוק שחשים בני האדם כשמסתבר להם (להפתעתם המוחלטת) שמישהו מסוגל להיות יותר גרוע מהם, הוא אות וסימן לכך שלא התפתחו דיים.
זהו, בעיקרון, קהל היעד של תוכנית האח הגדול.

כדי לשמח את הצופים המבריקים, מביאים להם מידי עונה "דילמה".
הנה לפניכם שני מתמודדים….אחד מהם דרעק….
השני גם כן לא טלית שכולה תכלת
אבל על רקע הדרעק הראשון הוא זוהר באור יקרות.
כעת נראה לכם, צופים חביבים, משהו שנורא נורא ירגיז אתכם.
נראה לכם שהטוב לא תמיד מנצח !!!!!!!!!
הא?
איך זה?
מופתעים, נכון?

השעשוע המרכזי של הצפיה באח הגדול, הוא הפחד הצודק, הטובל בניקיון כפיו,לנוכח הסיכוי שמישהו דפוק ומגעיל (לא חשוב שמות) יצליח להערים על כולם ולקחת את הפרס.
אין סיפוק גדול יותר מלתהות "עד מתי רשעים יעלוזו?"
רוצה לומר – קטונתי. אני עלה נידף ברוח הריאליטי העזה.אינני מבין את החיים האלה.

אם חתיכת מפגרת כמו (לא חשוב שמות. דנה) עלולה לפלס את דרכה אל הגמר, אני מבחינתי מרים ידיים. די. אין לי מה לומר. חלאס. סוף העולם. טבע בים. והדגים שוחים על העצים.

כי זה הרי לא יתכן.
חייב לקרות משהו שיסכל את המזימה השטנית הזאת.
אם יש צדק יופע מיד.
כלומר – בהדחה הבאה.

כלומר – בגמר האח הגדול ישבו זה לצד זה אהובי הקהל ושנואי הקהל, מישהו יקח את הפרס.
אם זה היה מישהו שאהבנו כל העונה – למחרת נתפלא מה מצאנו בו ומאחר והוא אהוב הקהל, הוא יופיע תחת כל עץ רענן, כמו שרצינו, אלא שלא נבין למה בעצם רצינו. ושוב מחדש ניזכר  שהגיע הזמן למצוא לעצמנו חיים במקום לבהות בריאליטי זול.

אם יזכה בפרס מישהו ששנאנו – יהיו מספר נסיונות להכשיר את השרץ ולהוציא אותו בציבור בתור "הזוכה". נסיונות אלה לא יצלחו והוא יעלם לתהום הנשיה, ושמו ישאר לדראון עולם בתור שם גנרי ל"רמאות של ההפקה".

נו? ועל זה לבזבז עוד חודש וחצי?? נו באמת.
באמת באמת.
וכי אין לנו מה לעשות???
אז זהו, שאין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: