כיצד תהיי פוליטיקאית? – שיעור ראשון

אולי לא שמת לב, אבל טכנית כבר התחיל המירוץ לבחירות לכנסת ה-19.

שימי לב איך פתאום הוצפה התקשורת באנשים טובים ומודאגים שמספרים לעם שמצבו לא משהו.
כמו כן הם רומזים באופן דיסקרטי ש"יתכן" (אם יפצירו בהם מעט) "יהיו מוכנים לשקול" לעמוד בראש מפלגה ולקבל שכר נאה מאוד, פנסיה לכל החיים, הטבות יוקרתיות וחסינות משפטית.
תמורת זה הם יחרפו נפשם מעל כל במה כדי להקריא נאומים שיסבירו לעם למה כרגע ספציפית "אי אפשר לעשות כלום". וגם את הנאומים האלה כותב להם מישהו אחר.

זה הכל.

לאחר הקדנציה הראשונה המוצלחת שבה הם לא עשו כלום, אם הם רוצים להבחר לקדנציה נוספת, הם מתאמים גירסאות עם שר האוצר (למשל) ואז הם מודיעים ששר האוצר אשם בזה שאי אפשר לעשות כלום, כי שר האוצר הוא איש רע והוא לא מרשה.

ההסבר הזה מתקבל על דעתו של העם. תמיד. יתרה מזאת – העם "מבין" שגם שר האוצר לא אשם. העם בטוח שלשר האוצר יש שיקולים רציניים מאוד.
גם שר האוצר מצידו לא ברוגז וממשיך למלא את תפקידו באין מפריע – להעשיר את העשירים ולענות את העניים. בשביל זה הוא שם.

בוודאי את אומרת לעצמך – שילכו שם כולם לעזאזל! כולם מושחתים ושקרנים. הם לא עושים כלום, מה הסיפור שלהם בכלל?
יתכן וגם אמרת לעצמך – להגיד שאי אפשר לעשות כלום, גם אני יודעת!!

האמנם?
אם כך, מדוע שלא תשקלי קריירה פוליטית?
תמיד נחוצים אנשים טובים שיסייעו למערכת להודיע לעם שכרגע אי אפשר לעשות כלום.
מדוע שזו לא תהיה את?

זה הרבה יותר פשוט ממה שאת חושבת.
כל מה שאת צריכה הוא לשנות את הלך המחשבה שלך.
תחשבי פשוט.
תחשבי על עדר צאן צייתני שכבר מוליך את עצמו לשחיטה.
כל מה שאת צריכה לעשות הוא לנגן להם בחליל רועים קטן.

שימי לב שכרגע המחשבה שלך תקועה באופן עממי ברעיון העממי ש"משהו כאן לא בסדר".
יתכן ואת אומרת – בני אדם אינם צאן! זה באמת לא בסדר! אילו היה לי הכוח הייתי עושה צדק, הייתי עוזרת לחלשים, הייתי מאפשרת לאנשים לחיות בכבוד!
– באמת? איך בדיוק?
מה, הרי זה ברור לעין, חלוקה צודקת יותר של משאבים, צמצום פערים, זה הרי כל כך פשוט, הרי יש מספיק לכולם. וכל זה.
– כן, אבל לקחת מאחד ולתת לאחר, זה לא דמוקרטי. יש חוק דמוקרטי שאומר שאסור שיהיה לך מצע לא דמוקרטי.
מה לא דמוקרטי פה? זה הכי דמוקרטי בעולם, שתהיה לכל אחד אפשרות להשתכר בכבוד.
– נו, זה בדיוק מה שיש לך עכשיו, עובדה שיש כאלה שמצליחים להשתכר מאוד בכבוד.
אבל זו הבעיה בדיוק, בגללם כל המדינה הופכת לשוק עבדים אחד גדול.
– מי שמפריע לו להיות עבד יכול להתעשר, זו דמוקרטיה.
איך הוא יכול להתעשר בדיוק? כל המשק מופרט, הפערים רק הולכים וגדלים. העם נאנק תחת הנטל וכמה חזירים חוגגים בצמרת – איפה הדמוקרטיה פה? בכל משטר קומוניסטי מטונף ומושחת הגיעו בדיוק לנקודה הזאת.
– נכון, תמיד מגיעים לנקודה הזאת בדיוק, ואם את בצד הנכון – החוכמה היא להשאר בה כמה שיותר זמן. עובדה שזה עובד והקומוניזם נפל. ולמה?
כי לאנשים נמאס!
– לא בדיוק. גם עכשיו לאנשים נמאס, אבל אין להם כוח לעשות כלום.
הקומוניזם נפל כי הוא נתן השכלה להמונים וגרם להם לחשוב. זו טעות מפני שאדם תרבותי מפסיק לפחד, הוא מרגיש שהוא שווה יותר ואנושי יותר ומנסה להפריע לחוק הטבע האוניברסלי שבו חברה תמיד מגיעה לאותה נקודה שתחלק את האנשים לנצלנים ומנוצלים. הוא מתקשה להאמין שההבדל היחיד הוא באיזה צד אתה. ואז מתחילה תסיסה בעם, שסופה להתפוצץ. ואז יש רעש גדול, מהפכות ובלגן, ובסוף חוזרים לאותה נקודה, אבל "מלהיפך".
סליחה, גם עכשיו מתחילה תסיסה בעם.
– שיתססו להם לבריאות, בדמוקרטיה אין פקק שבגללו תסיסה יכולה להיות מסוכנת. כל אחד חופשי לתסוס, לנבוח וליילל לירח כאוות נפשו ואין לזה שום השפעה. זה כל היופי. הצאן גועה והשיירה עוברת.

יתכן ואת חושבת – טוב. אבל זה עדיין לא בסדר. זהו שימוש לרעה בכללי הדמוקרטיה (בחיית רבאק, את גאון, איך עלית על זה? לבד?) .
את חושבת שהרי אם יבוא באמת מישהו ישר והגון (נגיד, כמוך) והוא יחליט באמת להיטיב עם העם וקצת להקל עליו ולשפר את תנאי חייו, הרי זה אפשרי.
– אפשרי מהיום למחר.
אז למה אומרים שכרגע אי אפשר לעשות כלום?
– זו מנגינת החליל.