האח הגדול

 

 

תוכנית האח הגדול היא ניסוי אנתרופולוגי מרתק, שבו קבוצת אנשים אקראית סגורה בתוך מתחם.

שאלת המחקר היא:

"מתי היצר האנושי יתגבר על המצלמות והם יתחילו להרוג האחד את השני?".

 כלומר – האם זה יקרה בתוך 100 הימים של התוכנית?

או שמא שוב ניאלץ להיות עדים לשיחות "יחסינו לאן" משמימות בחצר, באמצע הלילה?

  

 אותן שיחות עצמן נוכל לשמוע אם נצא אף אנחנו לחצר ונטה אוזן לחתולי השכונה – הזכר הבוגר והמתקרח בוכה ומתייפח יען כי הוא אינו בנוי לקשר מונוגמי.

 ושיהיה ברור שלא קל לו עם זה. מאוד היה רוצה למצוא את האחת בלה בלה בלה. הנקבה לעומתו, בייאוש מה, כבר מנסחת את קיצה לאחור ומשכנעת את עצמה שזה בסדר גמור להיות חד-הורית.

 דיאלוג רזה וחסר פואנטה.

סליחה, על מה בדיוק אנחנו אמורים לשלם 13.99 ש"ח כפוף לשינויים לפי ראות ההפקה?

 

 כדי לטשטש את העלילה הקלושה, שלא הולכת לשום מקום, מפתיעים אותנו (שוב) בקרטועים צנועים של שמיכה לאורו הרומנטי של האינפרא אדום. סבורים הם, שם בהפקה, שאפשר לזרוק לנו כזית "סקס" וכבר אנחנו מפתחים ציפיות ומסמסים בהמונינו. ועל זה נאמר – זיבי.    

נראה להם שנפקיר את השקל שלנו תמורת מופע מציצנות זול, חסר מעוף וגרוע מזה – מאולתר??? – לא! 

רוצים כסף? – שישקיעו.

שיביאו שלישיה פלוס הגמד. אולי יהיה על מה לדבר.